הגנה מבוססת AI
Vigil
תוכנת תפיסה. היא צופה בווידאו חי, מחליטה מה קורה, מדרגת עד כמה זה חמור ושומרת את הקטע שמוכיח זאת. היא לא מזהה אף אחד, וזה בכוונה.
הגנה מבוססת AI
תוכנת תפיסה. היא צופה בווידאו חי, מחליטה מה קורה, מדרגת עד כמה זה חמור ושומרת את הקטע שמוכיח זאת. היא לא מזהה אף אחד, וזה בכוונה.
Vigil · הקיר
תצוגה מקדימהזה המסך ש־Vigil מדווחת אליו. כל מצלמה יושבת על הקיר עם שורה אחת מתחתיה — הכול תקין, עוקבת אחרי מישהו, או דווח — כך שקיר של שידורים נקרא במבט אחד במקום שצופים בו. פותחים מצלמה והיא מראה במי היא מסתכלת, ולמה.
ירוק, צהוב, אדום
מילה אחת לכל מצלמה. ירוק הוא התשובה שכמעט כל רחוב נותן כמעט כל הזמן; צהוב אומר שהיא עוקבת אחרי אדם אחד; אדום אומר שהיא דיווחה, והיא אומרת מה ראתה.
פותחים מצלמה
התמונה ממלאת את המסך וכל אדם שומר על המספר שלו. הפאנל שלצדה אומר בכרטיס אחד מה ה־AI עושה שם, והכפתור שעל כל מסגרת אומר למה האדם הזה בצבע שלו.
אדם מחליט
Vigil ממליצה; היא אף פעם לא מתקשרת לאף אחד. דיווח נשאר על המסך, במסגרת אדומה, עם הקטע שמוכיח אותו, עד שמישהו פועל לפיו.
סיור בקיר החי, עם תשובות לשאלות שלכם.
איורים שנוצרו ב־AI ממסכים של קיר Vigil שרץ על צילומי בדיקה של MEVA (Kitware & IARPA, CC BY 4.0, בביצוע שחקנים בתשלום). ההכרעות המוצגות הן דוגמאות.
הפלטפורמה
01גלאי תנועה נדלק בגלל שקית שעפה ברוח. Vigil עונה על השאלה שאדם היה שואל: מה קורה, כמה זה חמור, ותראה לי.
אב־טיפוס עובד כבר היום, עם מסוף מקומי, קלט ממצלמה חיה והיסטוריית אירועים שמורה. הוא קורא תנוחה ולא פיקסלים, ולכן הוא מבחין בין אדם שהתיישב לבין אדם שנפל.
Vigil · מפריים לתיעוד
סכמהתהליך אב־טיפוס. שלבים 02 ו־03 רצים על המכשיר ולא עולים דבר; ברחוב ריק השרשרת לעולם לא מגיעה לשלב 04. שום דבר בה לא מזהה אדם, ושום דבר בה לא מחייג — ראו סעיפים 03 ו־05.
איך הוא מחליט
02אם מבקשים ממודל אחד גם לשפוט סצנה וגם לזהות מה מוחזק ביד, מקבלים תשובה גרועה יותר לשתי השאלות. לכן העבודה מפוצלת, והחצי הקשה יותר מקבל מודל משלו ושאלה משלו.
הראשון צופה במקום ומחליט מה צריך לקרות. לשני מראים חיתוך קרוב של יד ושואלים שאלה אחת: מה זה. אין לו מושג מה עוד יש בפריים, וטוב שכך — הקשר הוא מה שגורם למודל להמציא סיפור, והסיפור הוא התפקיד של המודל הראשון.
מודל 01שיפוט
רואה את כל הפריים, את האנשים שבו, את ההקלטה שמאחוריו ואת דוח החפצים. מחליט מה לעשות.
מודל 02תפיסה
רואה יד אחת, ברזולוציה המלאה של המצלמה. אומר מה מוחזק בה, ואומר בפשטות כשהוא לא יכול לדעת.
במה הוא לא ישתמש
כללים בהנחיותלא איך מישהו נראה
ביגוד, קפוצ׳ון, פנים מכוסות, תיק, צבע עור, גיל או מין לכאורה. שום דבר מאלה לא אומר מה אדם עושה.
לא מה הוא לובש
או לא לובש. דוח עלול להגיע למשטרה; תיאור של גוף של אדם בביתו לא שייך אליו בשום מקרה.
לא איך הוא נראה מרגיש
אף אחד לא יכול לראות מצב רוח בתמונת סטילס. אנשים נראים מתוחים כי הם מאחרים, קר להם, הם חולים או מדברים בטלפון.
לא המקום, כראיה נגד אדם
המקום קובע מה פירוש הפעולה: לעמוד במקום זה דבר רגיל במדרחוב ומסכן חיים בנתיב של כביש מהיר. הוא אף פעם לא קובע מי האדם. מי שנמצא בחניון בשלוש לפנות בוקר הוא אדם בחניון.
לא מה הוא עלול לעשות
כוונה אינה נראית. פעולה כן. את האחת אפשר לדווח, והשנייה היא ניחוש במדים.
אבל: הכללים שלכם
אם תכתבו איך נראה המצב הרגיל אצלכם, חריגה ממנו היא תצפית — מנוסחת ביחס לכלל שלכם, ולעולם לא עוברת לאתר אחר.
המבחן שהמודל מקבל, במילים שלו: אם ההמלצה שלך הייתה משתנה כשאתה מדמיין את אותן פעולות מבוצעות על ידי מישהו שנראה אחרת, ההמלצה שלך שגויה — תעשה אותה מחדש על סמך הפעולות בלבד.
Vigil · לראות אותו
שתי דרכיםהדגמה חיה
זה מריץ את ההיגיון ש־Vigil מריץ: למצוא את הגוף, להחליט באיזו תנוחה הוא, ואז לבדוק אם הוא מפסיק לזוז. התרחקו כך שכל הגוף ייכנס לפריים, ועברו על הרשימה.
המצלמה נפתחת בתוך הדף הזה. הווידאו לעולם לא יוצא מהמכשיר שלכם, שום דבר לא מוקלט, שום דבר לא מועלה, ואין שום ניסיון לגלות מי אתם.
הדפדפן יבקש קודם את רשותכם. אפשר לעצור את ההדגמה בכל רגע, והמצלמה משתחררת מיד.
האחרון הוא העיקר: שכיבה אינה ההתראה. שכיבה בלי לזוז היא כן.
זה לא המודל של Vigil. Vigil מריץ YOLOv8-pose על חומרה מקומית; שום דבר כזה לא רץ בלשונית דפדפן, ולכן ההדגמה מעריכה תנוחה בעזרת MediaPipe. הסיווג שמעליה — תנוחה, ואז חוסר תזוזה לאורך זמן — הוא אותו היגיון. בלחיצה הראשונה נטען מודל תנוחה מ־CDN, ולכן ההדגמה צריכה חיבור לרשת.
מה רץ ומתי
03מצלמה שצופה ברחוב ריק לא אמורה לעלות כלום. רוב המצלמות צופות ברחוב ריק כמעט כל הזמן.
לכן העבודה מאורגנת כסדרה של שערים, כל אחד זול מהבא אחריו, וכל אחד יכול לעשות דבר אחד בלבד: לבקש מבט קרוב יותר. שלב אף פעם לא מסיק מסקנות בשם השלב שמעליו. הכלל הזה הוא מה שהופך אזעקת שווא בתחתית לחסרת נזק — התשובה לעלה ברוח היא מבט שני שלא מוצא כלום, ומבט שני עולה שבריר של אגורה בחשמל.
Vigil · מה מותר לדוח לומר
משמעתדוח מצטט את הראיות שלו. הוא אף פעם לא משפר אותן.
המבט הקרוב על יד מחזיר את מה שראה וכמה היה בטוח, כולל ״אני לא יכול לדעת״. מודל ההסקה רשאי לפעול לפי זה ורשאי לחלוק עליו מתוך תמונה רחבה יותר — אבל אסור לו לנסח את זה מחדש כמשהו מוצק יותר ממה שהיה, ואסור לו לקחת ממצא על אדם אחד ולהצמיד אותו לאחר. אי־ודאות משנה את התשובה ולא מעוגלת החוצה: חפץ שאף אחד לא הצליח לזהות הוא סיבה שמישהו יצפה בקטע, לא סיבה לשלוח מישהו בריצה.
זה נאכף פעמיים. זה כתוב בהנחיות שהמודל עובד לפיהן, וזה נבדק אוטומטית אחר כך — כל המלצה מושווית לראיות שמאחוריה, והמלצה שטוענת יותר ממה שהראיות תומכות בו מסומנת ככזו עוד לפני שאדם קורא אותה.
ושום דבר במערכת לא מחייג לאף אחד. Vigil ממליץ; אדם מחליט ומתקשר. זה בכוונה, וזה לא שלב שאנחנו מתכוונים להסיר.
בפועל
04איך השלבים שלמעלה נראים כשמשהו באמת קורה: מי שם לב, כמה זה עולה, והרגע שבו אדם לוקח פיקוד.
בחרו לילה ותנו לו לרוץ, או גררו לאורך הפס. כל צעד מציין את השלב שפעל. הכסף זז רק כשהשער נפתח, והצעד האחרון הוא תמיד אדם.
להמחשה. כך בנוי Vigil להגיב, שלב אחר שלב, לפי התהליך של אב־הטיפוס ועלות המבט בתשלום שלו. אלה אינן הקלטות של אירועים אמיתיים, והמקומות והשעות בדויים.
גבולות
05Vigil לא מזהה אף אחד. בלי זיהוי פנים, בלי התאמה ביומטרית, בלי רשימות מעקב. הוא מסווג מצבים, לא אנשים.
זו החלטת תכנון, לא יכולת חסרה, וזו ההחלטה שמבקשים מאיתנו לשנות הכי הרבה. שתי סיבות מחזיקות אותה במקומה.
שום דבר באתר לא עוסק בזה. נסו אחת ההצעות, או הקישו Esc והמשיכו לקרוא.
נסו
